מסילת ישרים

בדרך קנית היראה

אך דרך קנית היראה הזאת הוא ההתבונן על שני ענינים אמתים. האחד הוא היות שכינתו יתברך נמצאת בכל מקום שבעולם ושהוא יתברך משגיח על כל דבר קטן וגדול אין נסתר מנגד עיניו, לא מפני גדל הנושא ולא מפני פחיתותו, אלא הדבר הגדול והדבר הקטן, הנקלה והנכבד, הוא רואה והוא מבין בלי הפרש. הוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו'): "מלא כל הארץ כבודו", ואומר (ירמיה כ"ג): "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא", ואומר (תהלים קט"ו): "מי כה' אלהינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ", ואומר (שם קל"ח): "כי רם ה' ושפל ראה וגבוה ממרחק יידע". וכיון שיתברר לו שבכל מקום שהוא, הוא עומד לפני שכינתו יתברך, אז מאליה תבוא בו היראה והפחד פן יכשל במעשיו שלא יהיו כראוי לפי רוממות כבודו. והוא מה שאמרו (אבות פ"ד): "דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים", כי כיון שהשגחת הקדוש ברוך הוא על כל דבר והוא רואה הכל ושומע הכל, ודאי שכל המעשים יהיו עושים רשם וכולם נכתבים בספר אם לזכות או לחובה. ואמנם הדבר הזה אינו מצטייר היטב בשכל האדם, אלא על ידי התמדת ההתבוננות וההסתכלות הגדול, כי כיון שהדבר רוק מחושינו לא יצירהו השכל אלא אחר רב העיון וההשקפה, וגם אחר שיצירהו יסור הציור ממנו בנקל אם לא יתמיד עליו הרבה, ונמצא שכמו שרב ההתבונן הוא הדרך לקנות היראה התמידית, כן הסח הדעת ובטול העיון הוא המפסיד הגדול שלה, יהיה מחמת טרדות או ברצון, כל הסח דעת בטול הוא ליראה התמידית. הוא מה שצוה הקדוש ברוך הוא על המלך (דברים י"ז): "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו", הא למדת שאין היראה נלמדת אלא מן הקריאה הבלתי נפסקת, ותדקדק שאמר "למען ילמד ליראה" ולא אמר: "למען יירא", אלא לפי שאין היראה הזאת מושגת בטבע, כי אדרבא רחוקה היא ממנו מפני גשמיות החושים, ואינה נקנית אלא על ידי למוד. ואין למוד לירא אלא ברב ההתמדה בתורה ודרכיה בלי הפסק, והוא שיהיה האדם מתבונן ומעין בדבר הזה תמיד, בשבתו, בלכתו, בשכבו ובקומו, עד שיקבע בדעתו אמתת הדבר, דהינו אמתת המצא שכינתו יתברך בכל מקום והיותנו עומדים לפניו ממש בכל עת ובכל שעה, ואז יירא אותו באמת.

והוא מה שהיה דוד המלך מתפלל ואומר (תהלים פ"ו): "הורני ה' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך".

המשך

CHAPTER 25

THE MANNER OF ACQUIRING FEAR OF SIN

THE MANNER of acquiring this fear is to reflect upon two truths. The first is that the Divine Presence is found everywhere and the Blessed One looks to all things, great and small, nothing being hidden from His eyes, whether by its magnitude or by its smallness. Great and small, imposing and humble alike, He sees and understands without distinction. As stated by Scripture (Isaiah 6:3), "The whole earth is filled with His glory" and (Jeremiah 23:24), "Do I not fill heaven and earth?" and (Psalms 113:5), "Who is like the Lord, our God, who sits on high, who stoops to look upon heaven and earth" and (Ibid. 138:6), "For God is high; He sees the lowly and knows the proud from afar." Once it has become clear to one that wherever he may be, he is standing before the Presence of the Blessed One, there will come to him of itself, the fear and trepidation of going astray in his actions so that they do not accord with the majesty of the Blessed One. As it is stated (Avoth 2.1), "Know what is above you: a seeing eye, a listening ear and a book in which all of your deeds are inscribed." Since the Holy One Blessed be He looks to everything, sees everything and knows everything, it follows that all actions leave an impression. And they are all inscribed in a book, whether they be in one's favor or against him. This understanding, however, imprints itself in a person's mind only through constant reflection and deep analysis, for since it is removed from our senses, our intelligence will formulate it only after much thought and consideration. And even after the idea has been assimilated, it may be easily lost if it is not constantly reflected upon. It is seen, then, that just as protracted thought is the means of acquiring ever-present fear, so is inattentiveness and desistence from thought its greatest deterrent, whether it results from preoccupation or is intentional. All inattentiveness nullifies constancy of fear. As the Holy One Blessed be He commanded in relation to a king (Deuteronomy 17:19), "And it shall be with him and he shall read it all the days of his life so that he may learn to fear, the Lord, his God." This teaches us that fear is learned only by uninterrupted study. It is to be noted that we have "so that he may learn to fear," rather than "so that he may fear," the underlying idea being that this fear is not naturally attainable, but that, to the contrary, it is far removed from one because of the physical nature of his senses and can be acquired only through learning. And the only manner in which one may learn to fear is through constant, uninterrupted study of the Torah and its ways, through constantly (when sitting, walking, retiring and arising) reflecting upon and analyzing, until it implants itself in his mind, the truth of the existence of God's Presence in all places, and of our literally standing before Him at all periods and times. He will then fear God in truth. This was the intent of David's prayer (Psalms 86:11), "Teach me, O God, Your ways 1 will walk in Your truth. Unite my heart to fear Your Name."

Next Page

Home - בית